פרויקט הבוידעם, חלק ראשון: שאריות מהתיכון

"במקום שבו יש פעולה, יש שאריות."  (פתגם דני!)

במהלך ניקוי הבוידעם בבית הוריי, מצאתי לא מעט עבודות אומנות שיצרתי, אשר נשכחו במרוצת הזמן. חלק גדול מהן ראוי להצגה, ומכיוון שאין לי רצון להחזיק אותן יותר בבית, אני מציב אותן במרחב הציבורי להנאת האזרחים, להלן "פרויקט הבוידעם".

דבר מה שניתן ללמוד מהצמתים ביום הכיפורים

יום כיפור הוא החג האהוב עלי.

שנה טובה

.

שנה טובה לקוראי הבור ולמשפחה

לתל אביב ולערי הלוויין

לישראל הראשונה, לישראל השניה, ולישראל השלישית

לרחובות, לשדות, לאינטרנט, שנה טובה

.

הבור לא פרסם כלום כבר די הרבה זמן וזה לא נעים לנו

אבל יש כמה וכמה פוסטים מגניבים בתנור

הירשמו לעדכונים בדוא"ל כאן למעלה

ותקבלו אותם ישר כשהם מתפרסמים!

.

סמנטיקה מסוכנת: בעקבות סקר עיתון ה"ארץ" על הומופוביה בישראל

בפתח מאמר המערכת של עיתון "הארץ" היום, כותב דב אלפון:

"סקר "הארץ-דיאלוג", שפורסם בסוף השבוע, הראה שחלקים גדולים בציבור הישראלי מחזיקים בדעות קדומות כלפי הומוסקסואלים. 46% מכלל הנשאלים שהשתתפו בסקר אמרו שהם רואים בהומוסקסואליות סטייה. הדעה הזאת רווחת במיוחד בקרב חרדים, דתיים, ערבים ועולים מחבר המדינות, אך גם כרבע מהנשאלים החילונים הסכימו עמה.

ממצאי הסקר מלמדים, שישראל עשתה דרך ארוכה לגילוי פתיחות כלפי הקהילה ההומו-לסבית, אך היא עדיין במקום נמוך יותר מרוב מדינות המערב. מאבק הקהילה הגאה לקבלת זכויות חוקיות ומשפטיות ולקיום מצעדים בערים הגדולות רשם הישגים חשובים, אך חבריה עדיין נתפשים כחריגים בעיני רבים, והמסר של סובלנות כלפיהם עדיין אינו מקובל על הקבוצות המסורתיות בחברה הישראלית. "

הדגשתי את החלקים המתייחסים ישירות לשאלת הסקר – "האם הומוסקסואליות היא בעיניך סטייה?". מדובר בשאלה בעייתית מאד

אמנות רחוב וזיהום אוויר

לא מזמן סיפרו לי שעיריית הוד-השרון, כמו הרבה רשויות לפניה, הציבה קירות-ייעודיים-לגרפיטי ברחבי העיר. מדובר בלוחות גדולים מאד, לרוב מעץ לבוד צבוע לבן, לרוב מוצבים לאורך, בצמתים שיש בהם תנועה ערה של הולכי רגל, ליד בתי-ספר, ספריות ציבוריות, מתנ"סים, ושאר מקומות ציבוריים שמסומנים כ"ממלכתיים", פחות או יותר. הקירות עומדים שם מספר שבועות/חודשים והציבור מוזמן לצייר עליהם בכל שעה. לבסוף הקירות יוסרו מהעין הציבורית, ואולי גם יימכרו לצדקה.

המיזם הזה מחזיר אותי לדיון במעמד של ציורי הקיר כמטרד ציבורי, מה שנקרא "לכלוך על הקירות" או ונדליזם.

דף שנמצא

פיסת הנייר הזו נמצאה ברחוב. אין לי מושג כיצד להתחיל לפענח את הכתוב עליה.

הניחוש שלי – מדובר באלכימיה.

הראשונ/ה לגלות את פשר הרשימה המוזרה יזכה בצילום ממוסגר שלה, לתלייה בחדר האירוח.

הקליקו על התמונה להגדלה.

A Purloined Letter

זמנים במערב

ביקרנו ב"חרושת", תערוכת בוגרי תוכנית התואר השני של בצלאל, שננעלה היום, במתחם "התחנה" בתל אביב.

מרכיבים

דפנה טלמון רכשה לעצמה זוג משקפי ראייה בעלי מסגרת עבה ומעוררת עניין.

אנשים ביקשו למדוד את המשקפיים המעניינים, ודפנה ביקשה לצלם אותם.

.

מנהרה

תודה לאתר מארב ובעיקר לקולקטיב ווסטר על הקישור הבא-

במהלך השירות הייתי עובר הרבה במנהרות שמתחת לגשר של רכבת מרכז בתל אביב, בדרך מבסיס אחד לאחר.

בכל פעם שברתי את הראש בנסיון למצוא רעיון לאומנות רחוב שתתאים ללוקיישן כל כך מגניב- אבל עם קירות מזוגזגים, שאי אפשר לצייר עליהם.

עכשיו הפתרון הגיע משי זילברמן ובר ירושלמי, שעשו את הדבר היפה הזה ,

ואני אלך לשם לבדוק את זה בעצמי בהקדם.

.

.

אנחנו והגל

1. רשתות חברתיות

לפני כמה שנים, כשמייספייס התפוצץ (ופייסבוק עדיין היה רק אתר נישה למכללות אמריקאיות), מאד התלהבנו בחבר'ה מרעיון הרשת החברתית, אבל היינו מאוכזבים מהרשתות הקיימות.

עיקר האכזבה נבע מכך שלא התקיימה תקשורת אמיתית בין אנשים, כזו שמובילה ליצירה ועשייה. אם ה-web 2.0 מתמקדת בתוכן-מבוסס-גולשים, אזי התוכן רדוד מאד.